השם.
אני רוצה לכתוב לך כמה מילים מתוך הלב שלי.
כבר תקופה ארוכה שאני מוצאת את עצמי ממש מתאמצת למצוא את הזיווג שלי.
נרשמתי לאתרים, בררתי ברצינות על כל הצעה, חשבתי מליון פעמים קדימה ואחורה על כל צעד, ניסיתי להתפשר ולהתגמש על מלא דברים, ואפילו כשזה הגיע לדברים שבקדושה לא וויתרתי והתעקשתי להישאר נאמנה לך.
עכשיו פתאום זו תקופת יובש. תקופה שהיא די קשה בשבילי...
נכון שיש דברים טובים פחות מזה, אבל אני רק רוצה לשאול אותך שאלה:
מה איתי?
עד מתי אני אגיע ככה?
מה בסך הכל ביקשתי? להתחתן כדת משה וישראל?
להקים בית טוב ונאמן בישראל?
לפעול מתוך קדושה? או לפחות להיות בגבולות המותרים?
שמרתי על עצמי 27 שנה, לא נגעתי בגבר מעודי.
לא מגיע לי כבר להתחתן?
טסתי 12 שעות למדינה אחרת בשביל להתפלל ולהתברך.
כתבתי לרבי וקיבלתי תשובה שהנה זה בא.
המון רבנים ברכו אותי.
קיבלתי ספר תהילים מצדיק.
נתתי תרומה להכנסת כלה.
אני משתדלת מאוד להתפלל.
מנסה להתרחק מאנשים שעלולים לצמצם אותי.
מנסה לשמוח גם כשקשה.
מלמדת את עצמי ומנסה להתחזק באמונה.
אומרת לעצמי שהכל לטובה.
אבל בסופו של דבר, קשה לי כבר.
אני ממש רוצה להתחתן כבר. ממש.
רוצה בעל אוהב, משפחה וילדים.
בית, נקיונות, כביסות ובישולים.
לא להיות לבד.
לחיות בשביל מישהו ושמישהו יחיה בשבילי.
להיות נאהבת.
להרגיש חלק ממשהו.
חגים כבר נעשו קשים בשבילי. עוד פעם אני מוצאת את עצמי יושבת וחושבת האם משהו בי לא בסדר?
אולי משהו שאני משדרת לא טוב?
מצד שני- למי יש לי כבר לשדר? אין שום דבר באופק?
אולי אני מסתכלת לכיוון הלא נכון?
נמאס לי להיות רווקה כבר.
אני רוצה שהמזל שלי יתהפך לטובה כבר.
אני כבר ממש רוצה להיות שמחה באמת במשפחה שתהיה לי.
אם אתה לא רוצה שאני אתחתן, בבקשה תגרום לי לא להרגיש בחוסר של משפחה.
אל תתן למחשבות כמו להביא ילד משלי לבד להיכנס לי לראש.
אל תתן למחשבות של ייאוש לבוא אליי בשעות הקשות.
אל תיתן לי בכלל מחשבות רעות.
אני כבר בת 27 למען השם. מה רציתי? להתחתן?
באמת! לא להיות עשירה, ךא לפתח לעצמי קריירה מיוחדת... להקים בית בישראל. להוריד נשמות חדשות לעולם ובכך לקרב את הגאולה.
אני יודעת שהכל לטובתי, אין לי ספק בזה. אני יודעת שכל מה שאתה עושה, לטובה אתה עושה.
אבל אני עדיין רוצה להתחתן. ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. לא יודעת מה לעשות.
מחפשת סגולות באינטרנט.
נכנסת לאתרי היכרויות שונים.
לא מוצאת את עצמי בעולם.
זו סתם תקופה מעפנה בשבילי עכשיו, ואני ממש מקווה שהיא תעבור.
אני רוצה להגיד לך תודה על כל הפעמים שנשבר לי הלב.
על כל הפעמים שחשבתי שאני מתחתנת והתאכזבתי.
תודה על כל הבושות!
תודה על כל האכזבות.
תודה על כל הפעמים שהתאכזבתי מבחורים.
תודה על כל הפעמים שהתאפרתי והתלבשתי.
תודה על כל הפעמים שביררתי.
תודה על כל הפעמים שהובכתי.
תודה על כל דבר. אני בטוחה ויודעת שהכל לטובה, אבל בבקשה השם תרחם עליי כי כבר ממש בא לי להתחתן.
אני מרגישה שזה ממש חסר לי, ואני כבר ממש מחכה לזה.
לשותפות הזו.
בבקשה השם- פורים מתקרב וכל הפושט יד נותנים לו. אני כבר מרגישה שאני במצב של פשיטת יד ורגל מהבחינה הזו.
בבקשה תן לי!!!!!!!
אני רוצה לכתוב לך כמה מילים מתוך הלב שלי.
כבר תקופה ארוכה שאני מוצאת את עצמי ממש מתאמצת למצוא את הזיווג שלי.
נרשמתי לאתרים, בררתי ברצינות על כל הצעה, חשבתי מליון פעמים קדימה ואחורה על כל צעד, ניסיתי להתפשר ולהתגמש על מלא דברים, ואפילו כשזה הגיע לדברים שבקדושה לא וויתרתי והתעקשתי להישאר נאמנה לך.
עכשיו פתאום זו תקופת יובש. תקופה שהיא די קשה בשבילי...
נכון שיש דברים טובים פחות מזה, אבל אני רק רוצה לשאול אותך שאלה:
מה איתי?
עד מתי אני אגיע ככה?
מה בסך הכל ביקשתי? להתחתן כדת משה וישראל?
להקים בית טוב ונאמן בישראל?
לפעול מתוך קדושה? או לפחות להיות בגבולות המותרים?
שמרתי על עצמי 27 שנה, לא נגעתי בגבר מעודי.
לא מגיע לי כבר להתחתן?
טסתי 12 שעות למדינה אחרת בשביל להתפלל ולהתברך.
כתבתי לרבי וקיבלתי תשובה שהנה זה בא.
המון רבנים ברכו אותי.
קיבלתי ספר תהילים מצדיק.
נתתי תרומה להכנסת כלה.
אני משתדלת מאוד להתפלל.
מנסה להתרחק מאנשים שעלולים לצמצם אותי.
מנסה לשמוח גם כשקשה.
מלמדת את עצמי ומנסה להתחזק באמונה.
אומרת לעצמי שהכל לטובה.
אבל בסופו של דבר, קשה לי כבר.
אני ממש רוצה להתחתן כבר. ממש.
רוצה בעל אוהב, משפחה וילדים.
בית, נקיונות, כביסות ובישולים.
לא להיות לבד.
לחיות בשביל מישהו ושמישהו יחיה בשבילי.
להיות נאהבת.
להרגיש חלק ממשהו.
חגים כבר נעשו קשים בשבילי. עוד פעם אני מוצאת את עצמי יושבת וחושבת האם משהו בי לא בסדר?
אולי משהו שאני משדרת לא טוב?
מצד שני- למי יש לי כבר לשדר? אין שום דבר באופק?
אולי אני מסתכלת לכיוון הלא נכון?
נמאס לי להיות רווקה כבר.
אני רוצה שהמזל שלי יתהפך לטובה כבר.
אני כבר ממש רוצה להיות שמחה באמת במשפחה שתהיה לי.
אם אתה לא רוצה שאני אתחתן, בבקשה תגרום לי לא להרגיש בחוסר של משפחה.
אל תתן למחשבות כמו להביא ילד משלי לבד להיכנס לי לראש.
אל תתן למחשבות של ייאוש לבוא אליי בשעות הקשות.
אל תיתן לי בכלל מחשבות רעות.
אני כבר בת 27 למען השם. מה רציתי? להתחתן?
באמת! לא להיות עשירה, ךא לפתח לעצמי קריירה מיוחדת... להקים בית בישראל. להוריד נשמות חדשות לעולם ובכך לקרב את הגאולה.
אני יודעת שהכל לטובתי, אין לי ספק בזה. אני יודעת שכל מה שאתה עושה, לטובה אתה עושה.
אבל אני עדיין רוצה להתחתן. ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. לא יודעת מה לעשות.
מחפשת סגולות באינטרנט.
נכנסת לאתרי היכרויות שונים.
לא מוצאת את עצמי בעולם.
זו סתם תקופה מעפנה בשבילי עכשיו, ואני ממש מקווה שהיא תעבור.
אני רוצה להגיד לך תודה על כל הפעמים שנשבר לי הלב.
על כל הפעמים שחשבתי שאני מתחתנת והתאכזבתי.
תודה על כל הבושות!
תודה על כל האכזבות.
תודה על כל הפעמים שהתאכזבתי מבחורים.
תודה על כל הפעמים שהתאפרתי והתלבשתי.
תודה על כל הפעמים שביררתי.
תודה על כל הפעמים שהובכתי.
תודה על כל דבר. אני בטוחה ויודעת שהכל לטובה, אבל בבקשה השם תרחם עליי כי כבר ממש בא לי להתחתן.
אני מרגישה שזה ממש חסר לי, ואני כבר ממש מחכה לזה.
לשותפות הזו.
בבקשה השם- פורים מתקרב וכל הפושט יד נותנים לו. אני כבר מרגישה שאני במצב של פשיטת יד ורגל מהבחינה הזו.
בבקשה תן לי!!!!!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה